מענה טלפוני 24 שעות ביממה
טלפון: 02-6536789  
פקס: 02-5001391 

הטיפולים במרכז אור למשפחה


     טיפולים ופסיכותרפיה:

  • טיפול פסיכולוגי – פסיכותרפיה.

    פסיכותרפיה או טיפול נפשי או רגשי (מיוונית פסיכו-נפש, תרפיה-טיפול) הוא טיפול במשברים, בהפרעות ובמצוקות נפשיות באמצעים שונים, אשר חלקם הם מפירות הפסיכולוגיה. רוב שיטות הטיפול נעשות באמצעות קשר מילולי בין המטפל למטופל. כלל המטפלים המציעים פסיכותרפיה, ושהם מותרים על פי חוק לעסוק בה במדינתם, נכנסים בהגדרה הרחבה של "פסיכותרפיסטים"

  • טיפול משפחתי.

    טיפול משפחתי, הידוע גם כטיפול זוגי ומשפחתי או טיפול משפחתי מערכתי, הוא ענף בפסיכותרפיה שנועד לעבוד עם משפחות ובני זוג שמצויים במערכת יחסים, במטרה ליצור שינוי או התפתחות ביחסים. גישה זו נוטה לראות שינוי במונחים של מערכות יחסי גומלין בין חברי המשפחה. היא מדגישה יחסים משפחתיים כגורם מרכזי בבריאותו הנפשית של האדם. המשותף למרבית האסכולות של הטיפול המשפחתי, הוא האמונה כי מעורבות המשפחה בהתמודדות ובפתרונות לקשיים ולבעיות היא מועילה ביותר, וזאת גם אם מקור הבעיה מיוחס רק לאחד מחברי המשפחה ונתפס כבעיה אישית שלו. מעורבות זו של המשפחה מושגת לרוב באמצעות השתתפות ישירה של כל חבריה בפגישות הטיפוליות. המטפל המשפחתי מסייע להם במהלך הפגישות ומנסה להשפיע על התנהלות השיחות כך שיחשפו ויגבירו את הכוחות, התובנות והתמיכה ההדדית של המערכת המשפחתית. בשנותיו הראשונות של התחום, מטפלים רבים הגדירו את המשפחה במובן הצר והמסורתי של המונח, שכולל בדרך כלל את ההורים וילדיהם. עם התפתחות התחום, מושג המשפחה הורחב, ובשנים האחרונות הוא מוגדר יותר במונחים של יחסים ותפקידים תומכים וארוכי טווח בין אנשים שעשויים להיות בעלי קשרי דם, כמו גם כאלו שאינם בעלי קשרי דם.

    הטיפול המשפחתי משמש כיום לטיפול בטווח נרחב של בעיות ודילמות אנושיות.

     

  • טיפול פרטני.

    הטיפול הפרטני הינו שיטת טיפול, באופן של טיפול אישי 'אחד על אחד'. בבסיסו של הטיפול עומדת ההנחה כי כל אדם הוא עולם ומלואו וגם אם שני אנשים סובלים מבעיה זהה בהגדרתה, עדיין לכל אחד יש את האופי המיוחד שלו ואת דרכי ההתמודדות האישיות שלו, וכמובן האופן בו משפיעה הבעיה על חייו. אי לכך, הטיפול הפרטני נותן מענה בעבודה אינטימית ומותאמת אישית לכל אדם וצרכיו הוא, ומלווה בתשומת לב מלאה אישית. תכנית הטיפול הפרטני לרוב מורכבת מפגישה אחת לשבוע לתקופה שנמשכת בממוצע 3 עד 6 חודשים ונחשבת לקצרת מועד (לעומת ממוצע אורך של שנים של טיפול פסיכולוגי סטנדרטי – או "טיפול דינמי" – שאינו בהכרח היעיל ביותר אם בכלל בהפרעות מסוימות). בתום כל פגישה טיפולית במכון מקבל המטופל מטלות שונות לתרגול בבית. ישנה עבודה רבה של המטופל עצמו באופן עצמאי מחוץ לחדר הטיפולים ובין הפגישות, כדי שהטיפול בכללותו יצליח לטווח ארוך. פגישות הטיפול במכון והליווי שביניהן בא לוודא שהמטופל אכן מבצע את המטלות באופן המתאים ושיש לו את הכלים השונים להתמודד איתן. יש הרבה טכניקות שביחד מהוות ארגז כלים חשובים שמקבל המטופל כדי בסופו של דבר ותהליך, יידע איך לעזור לעצמו בלי להיות תלוי במטפל צמוד ובכך יקבל חזרה את המושכות לידיים ויהיה בשליטה בחייו.


  • טיפול קבוצתי.

    טיפול קבוצתי או פסיכותרפיה קבוצתית הוא שיטת טיפול בה מטפל אחד או יותר מטפלים בקבוצה קטנה של מטופלים יחד, כקבוצה מונחית. המונח מתייחס לכל סוג טיפול נפשי המועבר במסגרת קבוצתית, בין אם הוא נעשה בתפיסה קוגניטיבית התנהגותית, פסיכודינמית או אחרת. הטיפול הקבוצתי יכול להתקיים במסגרת קבוצתית של טיפול באמנויות, פסיכודרמה ועוד. במובן הרחב של המונח טיפול קבוצתי, הוא משמש לתיאור כל תהליך עזרה שמתקיים בקבוצה, כולל קבוצת תמיכה, קבוצות אימון לרכישת מיומנויות שונות (למשל קבוצה ללמידת יכולות הרפיה או ניהול כעסים), וקבוצות פסיכו-חינוכיות בתחומים שונים. בתהליכים קבוצתיים של טיפול פסיכודינמי קבוצתי נעשה שימוש בהקשר הקבוצתי ובתהליכים הקבוצתיים המתרחשים בחדר הטיפולים, כאמצעי ליצירת שינוי אצל המטופלים, זאת באמצעות בחינת היחסים הבינאישיים שנוצרים בין חברי הקבוצה, ועבודה על פיתוחם. קבוצה טיפולית טיפוסית נפגשת לרוב פעם-פעמיים בשבוע, וכוללת 7-15 משתתפים קבועים וכ-1-3 מנחים. המנחים הם לרוב בעלי הכשרה במקצועות טיפוליים (פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי או מטפל באמנויות), שעברו הכשרה גם בהנחיית קבוצות. טיפול קבוצתי מתאים לילדים ומבוגרים כאחד, הן לסובלים מהפרעות נפשיות והן לאנשים החשים רווחה נפשית. מטרת הקבוצה עשויה להיות ספציפית (למשל קבוצה להתמודדות עם הפרעות חרדה), או רחבה ופחות מוגדרת (למשל גדילה אישית, היכרות מעמיקה יותר של המטופל עם עצמו ושיפור במאפייניו האישיותיים, או שיפור מיומנויות בינאישיות).

  • טיפול קוגניטיבי – התנהגותי - C.B.T.

    טיפול קוגניטיבי -התנהגותי (באנגלית: Cognitive Behavioral Therapy,‏ CBT) הוא טיפול פסיכולוגי המבוסס על שילוב של רעיונות מהטיפול ההתנהגותי והטיפול הקוגניטיבי. השיטה משלבת את הרעיון לפיו על מנת ליצור שינוי אצל המטופל יש צורך בשינוי בתפישת המציאות, כפי שנעשה בטיפול הקוגניטיבי, עם הרעיון לפיו יש צורך ליצור שינוי בהתנהגות המטופל ולכן יש צורך גם בלמידה ותרגול של התנהגויות חדשות, כפי שמקובל בטיפול ההתנהגותי. הגישה ההתנהגותית מבוססת בין השאר על מודל ההתניה הסמויה, לפיו גם תהליכים קוגניטיביים,

    כגון מחשבות אוטומטיות, נרכשים בתהליכי למידה הדומים ללמידה ההתנהגותית. הגישה הקוגניטיבית (הכרנית) מבוססת על ההנחה שכל אחד מגיב אחרת כלפי המציאות בהתאם לפירוש שהוא נותן לה. הטיפול המשולב הוכח כיעיל בטיפול בהפרעות חרדה שונות, בדיכאון ובהפרעות אכילה.

  • טיפול בדיכאון - חרדה.

    כולנו חווים פחד ,חרדה ו/או דאגה כשאנו מרגישים באיום. פחד נובע מאיום ממשי והחרדה נובעת מאיום הנובע מפרשנות ולאו, מהמציאות. תחושת האיום יכול לבוא מאנשים, מדברים סביב לנו או מתוכנו, בעבר, הווה או בעתיד, כאשר אנו מרגישים שאיננו מסוגלים לשלוט בדברים שמשמעותיים עבורנו. רגש הפחד הכרחי להישרדותנו, כלומר, הוא מאיץ בנו לפעולה מיידית של לחימה או בריחה בזמן סכנה. אך מה קורה כשאיום אינו ממשי והחרדה היא זו שמעוררת את אותם התסמינים? כאשר אנו חושבים שדאגה מגנה עלינו, אנו ניטה לדאוג יותר ויותר. כאשר זה קורה, הדאגה מפסיקה להיות מועילה. זה עלול להפריע לנו ולשבש את חיינו. מקובל לציין כי גורם החברה וקצב החיים המודרני הם משפיעים עיקריים על החרדה. ניתן לסייע למרבית האנשים הסובלים מהפרעת חרדה באמצעות טיפול מקצועי. ישנם סוגים שונים של חרדה, כגון: חרדה כללית, פוביה, חרדה חברתית, חרדת ביצוע ואף טורדנות כפייתית  ופוסט טראומה. רוב המחקרים מראים כי ניתן להתגבר על החרדה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. ישנם אחוזי הצלחה גבוהים לטיפול בחרדות ע"פ גישה זו, כל מה שצריך זה שיתוף פעולה. גישה זו טוענת שבנוסף לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, יש לנו יכולת להגביר שליטה עצמית ולהפחית חשש מחרדה. גישה זו נעזרת גם בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, ביו פידבק ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול.  

  • טיפול זוגי.                                                                                                                                                                                                                                       כאשר פרויד הגה את עקרונות הטיפול הפסיכואנליטי, הוא התמקד בקונפליקטים הנפשיים הפנימיים של המטופל ובאופן בו אלו משפיעים על קשיים שונים, שביניהם גם הקושי בבניית קשר זוגי מספק. גם היום חלק מהאנשים המתמודדים עם קשיים בתחום הזוגי פונים אל טיפול פרטני המסייע להם לעבד את מקור קשייהם, אך כיום קיימת גם הכרה בכך שקשיים זוגיים נובעים במקרים רבים מהדינמיקה הזוגית הנוצרת בין בני הזוג. דינמיקה זו קשורה בדרך כלל בגורמים רגשיים לא מודעים אשר משפיעים על התנהגותו ותפיסותיו הזוגיות של כל אחד מבני הזוג אך לא פחות מכך- על הדינמיקה הייחודית הנוצרת באינטראקציה ביניהם. כך, לדוגמה, גבר אשר חווה לאורך ילדותו הורות חודרנית עשוי לבחור באופן לא מודע בת זוג כוחנית וביקורתית אשר ספגה בילדותה מסרים פרפקציוניסטיים ביותר. בני זוג אלו עשויים לפנות אל טיפול זוגי על רקע מריבות בלתי פוסקות הנובעות מתחושתו של הבעל כי הוא זקוק ליותר מרחב אישי ומתחושתה של אשתו כי הוא מתרחק ממנה ואינו עומד בציפיות שלה ממנו כבן זוג ופרטנר להורות. כך, כל אחד מהם משחזר בקשר הזוגי, באופן לא מודע, דפוסי יחסים מכאיבים ומתסכלים. במסגרת טיפול זוגי בני הזוג יכולים, לפעמים לראשונה בחייהם, ללמוד יותר על האופן בו מערכות יחסיהם המוקדמות משפיעות ומעצבות את התנהלותם הזוגית. הבנה זו, לצד בניית יכולות הקשבה ותקשורת טובות יותר, מסייעות בהתמודדות עם מגוון "סימפטומים" זוגיים הפוגעים באיכות הקשר הזוגי.
  • טיפול בפגיעות מיניות.                                                                                                                                                                                                                  בשנים האחרונות עלתה המודעות החברתית, ובעקבותיה הדיווחים על פגיעות מיניות. הפריצה לתיקשורת של מרכזי הסיוע בעשור האחרון והמרחב המתאפשר לנפגעות ונפגעים לומר את דברם ולקבל גבוי חברתי, העלה לכותרות נושא שהיה קיים משחר ההיסטוריה, אך בדרך כלל בחשאי. הדיון הציבורי מעלה לתודעה הקולקטיבית נושא שהיה טאבו שנים רבות. העיסוק בנושא בתקשורת, יכול להוות בשביל חלק מהאוכלוסייה סוג של רכילות, אך אצל חלק מהאנשים, דיון זה פוגש רובד נפשי כאוב ופצוע. החשיפה התקשורתית מעלה מרבצם זכרונות שהיו קבורים עמוק שנים רבות ולא עוד. כל איזכור של הנושא יכול להוות טריגר להצפה רגשית, שיכולה להיות לא מובנת לצופה מהצד. בעקבות ההחלטה לשנות את כתב האישום כלפי נשיא המדינה לשעבר, קיבלתי מספר טלפונים בהולים ממטופלות, חלקן פחדו שמישהו יתאבד בעקבות החלטה זו, חלקן לא יכלו לישון באותו לילה ולא מצאו מנוח או מילים לבטא את סערת הרגשות שזה עורר בהן.                                                                                                                                                                                                                           
  • ייעוץ חינוכי.                                                                                                                                                                                                                                     הייעוץ החינוכי הוא שירות מקצועי המוקם בתוך הארגון החינוכי ומיועד לשרת את הארגון לשם קידום התפקוד המיטבי והרווחה הנפשית של התלמידים וצוותי החינוך, תוך התאמה למציאות משתנה, במטרה לקדם באופן שיטתי את ההתפתחות הנפשית, החברתית, הלימודית והמקצועית של התלמידים והצוות. מהתפיסה הכוללנית הבסיסית של ייעוץ בבית הספר כיום היא מניעתית. התערבות מניעתית מטרתה להפחית את השיעור, העוצמה או ההשפעה של קשיים התפתחותיים ומצביים על התלמיד בעזרת: מזיהוי ואיתור מוקדם של גורמים, תהליכים ונסיבות התורמים לקושי של התלמיד, על מנת למנוע או לרכך אותם. חיזוק חוסנם נפשי של התלמידים כאשר הקשיים הם מחויבי המציאות. מסגרות העבודה של יועץ חינוכי נותנות לגיטימציה לסגנונות עבודה עם הדגשים שונים, כגון חינוך פסיכולוגי, ייעוץ טיפולי ועבודת מטה.                                                                                                                                    
  • טיפול באמצעות תנועה.                                                                                                                                                                                                                 טיפול בתנועה או טיפול במחול היא שיטת טיפול רגשי המשלבת טכניקות תנועה שונות. על פי הארגון האמריקאי של המטפלים בתנועה, טיפול בתנועה הוא תהליך המקדם אינטגרציה רגשית גופנית חברתית קוגניטיבית של המטופל. טיפול בתנועה ובמחול עוסק בצמיחה אישית דרך יחסי גומלין בין גוף לנפש והוא מושתת על התפיסה כי הגוף, היציבה והביטוי התנועתי של אדם משקף בעת ובעונה אחת רגשות ודפוסים פנים נפשיים יחד עם דפוסים בין אישיים ותרבותיים. שימוש בחוויה תנועתית מאפשרת להביע רגשות שקשה לתת להם ביטוי מילולי.‏ לתנועה מגוון משמעויות. ניתן להתייחס למהות התנועה, לאיכות התנועה, להקשרה התרבותי ולהיבטים של תקשורת. ניתן להתייחס לכוונה ולמניע שגורם לביצוע התנועה.                                              


  • טיפול באמצעות בעלי חיים.                                                                                                                                                                                                           טיפול באמצעות בעלי-חיים או זואותרפיה, הוא שיטה בפסיכותרפיה ובריפוי בעיסוק, המסתייעת בבעלי-חיים כדי לשפר תפקודו הפיזי, החברתי, הרגשי או הקוגניטיבי של האדם. הגישה מבוססת על מפגשים ביו מטופל לאיש מקצוע כאשר הגורם המתווך הוא בעל החיים. הבחירה בבעלי חיים ככלי טיפולי נובעת מכך שהקשר הנוצר בינם לבין המטופל איננו מצריך שימוש במילים על מנת ליצור קרבה. זהו יתרון לאנשים אשר סובלים מבעיות תקשורת או שפה. בעלי החיים נמצאים במצב אקטיבי בו הם יוצרים את המגע והקשר עם המטופל ומקבלים אותו ללא תנאי, דבר המעניק תחושת ביטחון ואמון בקשר. ביטחון ואמון אלה מסייעים למטופל לחוות הזדמנות לבטא צדדים רגישים, מסורים ואוהבים שייתכן ולא היו מודעים לקיומם.                         


  • טיפול בשיטת מח אחד.                                                                                                                                                                                                                   בכל אדם קיים חלק שנקרא המודע, המשקף את הרצונות והכמיהות שלנו, חלק שמגשים את השאיפות שלנו, וקובע מטרות נוספות. כמו כן ישנו חלק לא מודע, שיוצר את המציאות היום יומית שלנו, ואת האירועים שאנו חווים. חלק זה מאחסן את בית הזכרונות שלנו, האמונות שגיבשנו, והדרכים שסללנו בעקבות מערכת האמונות שלנו או של הסביבה המשפיעה עלינו. לפעמים בזמן שאנו מעוניינים ליישם מטרה או להחיות רעיון כלשהו, צצים להם מכשולים או חסימות המפריעות לנו בדרך בגלל הסיבה הפשוטה שהמנגנון ה"רגיל" שלנו לא תוכנת כך אלא רגיל מציאות הקיימת וכל שינוי מבחינתו הוא דבר לא ידוע ולא מוכר. במוח אחד אנו נעזרים במערכת השרירים בכדי לאתר את הגיל בו חווה המטופל/ת את הטראומה או את האירוע שהוביל למחסום הקיים. במקביל אני עובדת עם המטופל/ת על תיקון החוויה או האמונה על ידי דמיון מודרך. זיהוי נקודת המתח ושחרורה ממערכת האדם מתקן מיידית את ההתנהלות של האדם בנושא שהוא רצה לתקן, ואף משפיע על תחומים נוספים שחווה בהם התנגדות. הטיפול במוח אחד הוא נעים ומשחרר את המתח השרוי באדם ומוביל תחושת הקלה. אדם עובר טיפול במוח אחד מבין שמערכת השרירים שלו יכולה לכוון אותו ולהפנות אצבע למקור הבעיה.

    מוח אחד – איך זה עובד?

    בבואנו לטפל "במוח אחד" המטופל מתבקש לכתוב את הנושא הטעון טיפול בלשון חיובית כגון: "אני רוצה להיות רגועה", "אני רוצה לשלוט בצרכים שלי" וכו'. לפני תחילת הטיפול מאזנים את המטופל על ידי טכניקה מסוימת. לאחר שהמטופלת מאוזנת מתחילים בטיפול.  המטפלת נכנסת לאנרגיות של המטופלת, העבודה נעשית על ידי "בדיקת שריר". דרך השריר ניתן לקבל תשובות של כן ולא מתוך התת מודע המשפיע על חיי היום יום שלנו. שלב הבא - כניסה למישורי אנרגיה, שם נבדוק איזו אנרגיה קימת? חסימה? חשמלית? רגשית? תזונתית? גנטית? צאקרות? מגיבה? באך? לכל אנרגיה קימת תת אנרגיות דרכן ניתן לאתר את החסימה בצורה מדויקת, ולעשות חוויה מתקנת, וכך ב"ה נפתרת הבעיה. כמובן שטיפול אינו מספיק לפתור את החסימה, יש לבצע מספר טיפולים עד שהבעיה תגיע לפתרונה. הדגש במוח אחד הוא היכולת של השריר לעקוף את מערכת האמונות הנעוצה במוח האדם. ולכן, כאשר בודקים את  השריר הוא לא משקר, הוא מראה בדיוק את הרגישות של המטופל, מבלי להתייחס לנסיונות של המודע לתעתע בנו, וממקד  בנקודה שזקוקה לטיפול. שיטת מוח אחד מחברת אותי לאמת! העבודה במוח אחד מתבצעת במצב בו המטופלת יושבת, ואני מבצעת את הבדיקה דרך הידיים שלה. זה מדהים עד כמה התשובות שאני מקבלת מגיעות  מכל חלקי המוח, ובפרט מהתת מודע, ומעניקות  תשובות אמיתיות והכי מדהים שהן מנחות לפתרון הבעיה. שיטת מוח אחד היא הדרך הקלה והמהירה ביותר לביצוע שינויים, והגשמת מטרות. זוהי שיטה המכוונת הגשמה, הצלחה ומדעות בקרב המטופלים. היא נוגעת בכל הרבדים ועוסקת בכל התחומים, כל בעיה שקיימת ניתנת לזיהוי ותיקון באמצעות שיטת מוח אחד. החל מבעיות פיזיות ועד מציאת בן זוג. היא שוטפת ומנקה את מערכת האמונות השגויה שלנו ומאפשרת לנו לנטוע אמונות חיוביות ותורמות יותר למציאות שלנו.                                                                                                                                                                                                                                                                                    

  • ליווי טיפולי בתהליכי גמילה לסוגיהם.                                                                                                                                                                                             בהתאם לקיומן של התמכרויות רבות, קיימות שיטות שונות של טיפול בהתמכרויות. התמכרויות חמורות לחומרים (סמים, אלכוהול) מצריכות במקרים רבים טיפול מוסדי המאפשר מניעה פיסית של המשך השימוש במקביל למתן מעקב רפואי צמוד. לאחר הגמילה הפיסית מתאפשר תהליך שיקומי הכולל טיפול פסיכולוגי הממוקד בהבנת הגורמים להתמכרות ורכישת אסטרטגיות לשליטה עצמית, ושילוב מחודש בקהילה. לעומת הטיפול המקיף הנדרש סביב התמכרויות חמורות לחומרים, התמכרויות אחרות ניתנות לטיפול, בדרך כלל, במסגרת טיפול פסיכולוגי סטנדרטי אצל מטפל המתמחה בטיפול במצבי התמכרויות. טיפולי התמכרויות עשויים לכלול אלמנטים פסיכודינמיים, קוגניטיביים-התנהגותיים או שילוב בין השניים. אלמנטים פסיכודינמיים כוללים התבוננות מעמיקה בגורמים הלא מודעים ובחוויות העבר אשר הביאו להתפתחות דפוס ההתמכרות. אלמנטים קוגניטיביים התנהגותיים כוללים זיהוי טריגרים ו"מצבי סיכון" פנימיים וחיצוניים לביצוע הפעולה ההתמכרותית ורכישת אסטרטגיות שליטה עצמית והימנעות.  שיטת טיפול נוספת שעשויה לסייע במצבים של התמכרויות היא טיפול זוגי או משפחתי. התמכרויות מלוות פעמים רבות בפגיעה משמעותית בתפקוד הזוגי/משפחתי. בהתאם, לא פעם חלק מהותי בתהליך ההתמודדות כולל גיוס של בני המשפחה לתהליך, עיבוד של החוויות הקשות והפגיעה באמון שנלוו להתמכרות, הרחבת האמפתיה של בני המשפחה למצבו של המכור ובניית דפוסי תקשורת וקשר טובים יותר אשר יהוו מסגרת תמיכה חזקה ומקדמת.
  • טיפול ומענה למחלות נפש לסוגיהן.                                                                                                                                                                                       

     אבחונים:

  • אבחון פסיכודיאגנוסטי.                                                                                                                                                                                                                   אבחון פסיכודיאגנוסטי מספק הערכה כוללת ומקיפה על האישיות של האדם, תוך ניסיון להבין באופן מעמיק את מצבו דרך שיחה ודרך מבחנים. האבחון כולל: 1) ראיון קליני, 2) הערכת אינטליגנציה ובדיקת כישורים ספציפיים כמו זיכרון, חשיבה לוגית, תפיסה מרחבית וכו', 3) מבחנים השלכתיים מהם ניתן ללמוד על עולמו הרגשי של הנבדק: התכנים שמעסיקים אותו, הדימוי העצמי שלו, יחסיו הבין - אישיים ועוד. בסיום האבחון מתקבלת תמונה רחבה על האדם, הכוללת את הכוחות שלו, הקשיים שלו, הערכת יכולת התפקוד שלו בפועל והבנה של עולמו הפנימי.

    איך זה מתבצע? האבחון עצמו אורך כחמש שעות, אותן מבצעים בדרך כלל בשתיים או שלוש פגישות (תלוי במידת הסבלנות ויכולת הריכוז של הנבדק). הנבדק עובר ראיון קליני ומבחנים שונים בכתב ובע"פ. חלק מהמבחנים הם מובנים וברי-מדידה וחלקם מבוססים על תהליכים רגשיים, לא מודעים, המנותחים על-פי ניסיון קליני. בסיום איסוף החומר האבחוני מתבצע תהליך עיבוד וניתוח של החומר לפיו נכתב דו"ח מסכם. לעיתים נערך מפגש נוסף, בו מועבר לנבדק פידבק הכולל את עיקרי הממצאים והמלצות להמשך טיפול.                                                                

  • אבחון דידקטי.                                                                                                                                                                                                                              אבחון דידקטי הוא תהליך באבחנה של לקויות למידה. האבחון מתבצע על ידי איש מקצוע מתחום תורת ההוראה, ובו נבדקות יכולות קוגניטיביות כגון חשיבה ועיבוד מידע, כישורי קריאה, הבנת הנקרא וכתיבה, זיכרון והתארגנות. מטרת האבחון היא לסייע באיתור הסיבות לכשלים לימודיים במטרה לבנות או לשפר תוכנית לימודים מותאמת על מנת לאפשר ללומד למצות את יכולותיו הלימודיות. השימוש באבחון דידקטי נעשה כחלק מהערכת התפקוד באבחון ליקויי למידה‏. האבחון עוסק במיפוי קשייו וכשריו של הנבדק בתחומי הלמידה השונים. המיפוי נעשה תוך אפיון של מיומנויות למידה בסיסיות, ובכללן: קריאה וכתיבה, הבעה בכתב ובעל פה וחשבון. האבחון מתאר גם את הפן ההתנהגותי, מזהה את אסטרטגיות הלמידה הקיימות ובודק את היעילות שלהן.                                                                                                                                                                                                                                                          


  • אבחון פסיכודידקטי.                                                                                                                                                                                                                       אבחון פסיכודידקטי הוא תהליך אבחנתי הבוחן את מקורם של קשיים בתחום הלמידה ואת הקשר שלהם למצב הפסיכולוגי של התלמיד. בהתאם לכך, האבחון הפסיכודידקטי משלב שני סוגי אבחון שונים: אבחון דידקטי, שתפקידו לאתר ולסווג לקויות למידה אצל הנבדק, ואבחון פסיכולוגי, שתפקידו להעריך את היכולות הקוגניטיביות לצד הקשיים ולאתר את הקשיים הרגשיים והנפשיים אצל הנבדק. לכן הוא נקרא גם אבחון משולב‏.                                                                                                                                                                                                   


  • הערכה פסיכולוגית.                                                                                                                                                                                                                         הערכה פסיכולוגית היא תהליך מקצועי הבודק את מצבו הרגשי והנפשי של אדם. התהליך נערך על ידי פסיכולוגים באמצעות כלים אבחוניים שונים, ומשמש להעלאת השערות לגבי אישיותו ותפקודו של האדם בתחומי חיים שונים, לשם להתווית דרך טיפול, התאמת מסגרת טיפולית, חינוכית או תעסוקתית, והמלצות לדרכי פעולה נוספות. ההערכה היא אחד מתחומי המומחיות החשובים ביותר של הפסיכולוגים. מרבית הפסיכולוגים הקליניים, החינוכיים, ההתפתחותיים והתעסוקתיים עוסקים בין השאר גם בתחום זה.                                                                                                                                                        
  • אבחון השלכתי.                                                                                                                                                                                                                                

    אחת הדרכים המקובלות בתחום הפסיכולוגיה להערכת האישיות היא בעזרת מבחנים השלכתיים. פרויד דיבר על מנגנון ההשלכה כמנגנון הגנה, בו האדם משייך רגשות ותפיסות  לא רצויים לעולם או לאנשים אחרים (למשל, אדם המתקשה להכיר בדחפיו המיניים החזקים לא יחווה את עצמו כאדם ייצרי, אלא את סביבתו כמינית ופתיינית). מנגנון ההשלכה מופעל באופן בלתי מודע והמבחנים ההשלכתיים, בהתאם, מנסים לחשוף תכנים פנימיים מתוך התבוננות בהשלכות המתעוררות בתגובה לגירויי המבחן: האופן בו האדם תופס גירוי מייצג את הדרך בה הוא תופס את העולם, את עצמו ביחס לעולם ואת דרכי ההתמודדות המתאימות לו. כך, הופכים גירויי מבחן ניטרליים, למסך עליו "מושלכים" מחשבות, משאלות, חרדות וקונפליקטים פנימיים. המבחנים השלכתיים כוללים מטלות לא מובנות ורב-משמעיות, כאשר הבקשה לביצוע המטלה היא באמצעות הוראות קצרות וכלליות, ומגוון התגובות האפשריות רב. עמימותם של הגירויים והדרכים הרבות בהן ניתן להגיב למטלות המבחן מאפשרים ללמוד על תפקודו הפסיכולוגי של האדם, וללמוד על הרובד הנפשי העמוק והלא מודע שלו. מקובל להניח שככול שהגירוי עמום ואינו חד משמעי, קל יותר להשליך עליו את העולם הפנימי. ישנם מספר מבחנים השלכתיים, ותהליך הסקת המסקנות וניתוחן תמיד יהיה על סמך השוואה של התוצאות במספר מבחנים. כמו כן, ניתוח המבחנים יעשה ע"י איש מקצוע שהוכשר לכך בלבד.                                                                                                                       


  • אבחון תעסוקתי.                                                                                                                                                                                                                             אבחון תעסוקתי הינו אבחון להתאמת תעסוקה ומסגרת עבודה למבוגרים, הן בקרב האוכלוסייה הכללית והן בקרב האוכלוסייה המוגבלת. מטרת האבחון – עזרה והכוונה בהתאמת עבודה לפונה. הן מבחינת כישוריו הקוגניטיביים והן מבחינת יכולותיו האישיות והבין אישיות. במהלך האבחון עובר הפונה מכלול של אבחונים - אקולוגים, קוגנטיבים, דינמיים ואישיותיים, במטרה להוציא מכל אבחון את המידע הנדרש - יכולות, רצונות ומסוגלות הנבדק. על מנת לבנות סיכום כללי, המלצות והכוון לתעסוקה/לימודים המתאימים לו ביותר.                                                        


  • אבחון ארגוני, למוסדות, עסקים וארגונים .                                                                                                                                                                                    אבחון ארגוני - הכוונה לפעילות הכוללת בדיקה, איתור ומיפוי של 'תמונת המצב הנוכחית' של הארגון, זאת בהתמקדות במספר גורמים כגון: תהליכים ארגוניים ייחודיים; זיהוי עוצמותיו וחולשותיו של הארגון; בחינת האקלים הארגוני; בחינת פעילויות הארגון; בחינת האינטראקציה בין הארגון לסביבה החיצונית (ספקים, ארגונים אחרים, לקוחות....); בחינת תהליכי החשיבה הארגונית; בחינת יחסי הכוחות בארגון ועוד. מטרת האבחון הארגוני להציג את 'תמונת המצב הנוכחית' ולהציע דרכי פעולה לשם השגת 'תמונת המצב העתידית הרצויה' (מצב שיא ההצלחה של הארגון). מתודות לאבחון ארגוני - ראיונות אישיים וקבוצתיים - קבוצות מיקוד -  שאלוני הערכה - 'אנתרופולוגיה וסוציולוגיה' - התבוננות וניתוח השפה, הערכים והנורמות הנהוגות בארגון.


 

 


האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים